בס"ד

הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א


שאלה:

האם צריך לשלם מעות למוכר ארבעת מינים בשביל שיהיה לכם, והאם צק מועיל, האם קנין חצר מועיל ומה הדין בבחור שאין לו דירה משלו.

צדדי השאלה:

אם צריך שיהיה דווקא קניין כסף שיועיל מדאורייתא או דסגי בקנין חצר או בשאר קנינים.

תשובה:

למעשה קשה היום להחמיר לקנות את הארבעה מינים בקניין כסף שגם אם הוא ישלם אולי המוכרים לו לא שילמו, ואפשר לסמוך על קנין חצר כמו שכתב המשנה ברורה שמועיל מדאורייתא.

ובחורים שאין להם חצר שלהם אם נותנים מעות למוכר מועיל שהמוכר קנה בקנין חצר, ואם נוטלים ארבעה מינים של אביהם או של אחר יכולים לסמוך על קנין יד, בפרט אם מחזיקים בשעת הקנין את הלולב והאתרוג בכף ידו, ולדברי האבני נזר מועיל גם אם לא מחזיק בכף ידו. ואם רוצים להחמיר יכולים לתת פרוטה לאביהם מערב יו"ט ולהתנות שהקנין יחול כשיקחו את הלולב מאביהם. שהרי עד אז צריך להית שייך לאביהם כדי שיצא ידי מצוה.

הנימוק:

במשנה ברורה סימן תרנח ס"ק י כתב שלכתחילה צריך לשלם מעות למוכר ארבעה מינים אם לא שמכניסו לרשותו וקונהו בקנין חצר, ועין בשערי תשובה שם ס"ק ה, ןבמטה אפרים סימן תרכה סעיף יז כתב שצריך להקדים מעות לפני יו"ט ובאלף המגן ס"ק כ  כתב שגם אם מכניסו לרשותו צריך להקדים מעות והנה יש בזה אריכות דברים באחרונים ונכתוב בס"ד את יסודות הדברים והלכה למעשה לפי דרכי המסחר בזמננו.   

כתוב בתורה ולקחתם לכם ביום הראשון ולכן צריך ביום הראשון של סוכות לקנות את הארבעה מינים שיהיה שלו מדאוריתא ואם יעשה קנין שמועיל מדאוריתא ודאי נקרא לכם ואם יעשה קנין שמועיל רק מדרבנן האם מועיל שיהיה שלו מדאוריתא נחלקו בזה באבן העזר סימן כח סעיף יג הראשונים עי"ש בב"ש ס"ק לה ויש בזה אריכות גדולה בפוסקים, ועיין בשו"ת רעק"א תשובה רכב ובשו"ת חתם סופר יו"ד תשובה שיד שכתבו שזה ספק והאבני נזר או"ח  תשובה תצד כתב לענין ד מינים שסגי בקנין דרבנן, ואם רוצים להחמיר לקנות בקנין דאוריתא קי"ל בחושן משפט סימן קצח סעיף א שמדאוריתא מעות קנות ולא משיכה והגבהה ולכן צריך לכאורה לשלם על כל פנים פרוטה למוכר כדי לקנות מדאוריתא. והנה אם הקונה נותן למוכר שטר חוב שאחרים חיבים לו באופן שהקונה לא יכול למחול את החוב מועיל לקנין עיין סימן קצ שך סק"א אבל אם נותן שטר חוב של עצמו שהוא מתחיב למוכר מעות נחלקו בזה הראשונים [עיין בקצה"ח סימן קץ ס"ק ו] הראש סובר שמועיל לקנין כמו שנתן מעות ולרמב"ן כיון שרק נתחיב מעות  והמעות עדין אצלו לא מועיל לקנין.

והנה בנותן צק למוכר כתשלום על ארבעת המינים האם מועיל לקנין צריך לברר גדרו של צק ויש בזה שלש שיטות יש שסברו שאין זה התחיבות כלל רק הוראה לבנק לשלם ולפי זה גרע משטר חוב וגם צק שקבל מאדם אחר לא מועיל לקנין ויש שסברו שכיון שסוחרים היום בצקים דינו ככסף ממש ולשיטתם ודאי עדיף משטר וגם צק של עצמו מועיל לקנין והדרך המרוח הוא שודאי כונת כתיבת הצק זה התחיבות לשלם ולא גרע משטר התחיבות ןלכן בנותן צק של אדם אחר מועיל לקנין מצד שני צק אינו כסף ואם לבעל הצק אין כסף הצק לא שוה כלום וממילא יש כאן את סברת הרמב"ן ששטר אינו כמעות שעדין המעות אצלו שכל זמן שהצק לא הופקד בבנק עדין המעות אצל בעל הצק ולכן לפי הרמב"ן צק של עצמו לא מועיל לקנין ולכן גם אם הקונה בחנות ארבעה מינים מהדר לשלם מעות למוכר עדין מכלל ספק לא יצא שיתכן מאד שהחנות עדין לא שלם לסוחר שמכר לו את הסחורה או שהסוחר לא שלם לבעל הפרדס שכן הדרך שהסחורה עוברת ידים ואם אחד מהקונים עדין לו שלם או ששלם בצק שלו לתאריך מאוחר כמצוי בין הסוחרים לא מועיל לקנין נמצא שקשה לעשות קנין כסף

ולמעשה בדרך כלל יש קנין חצר כשמכניסים את הארבעה מינים הביתה והמשנה ברורה המובא לעיל כתב בפשיטות שמועיל אלא שהמטה אפרים כתב שצריך לשלם ועיין במקור דבריו באלף למטה מהשערי תשובה הנ"ל ומבואר שם להדיא שחצר מועיל ורק האלף למטה כתב שצריך מעות ולא סגי בקנין חצר ומסביר האלף המגן שצריך לצאת ידי כל השיטות, אמנם הריטב"א בב"מ דף מז ע"ב כתב בשם הרמב"ן שגם לר' יוחנן שפוסקים כמותו שדבר תורה מעות קונות חצר מועיל מדאוריתא ועין באמרי ברוך על קצות החושן סימן קצח סק"א שתוספות גם מודים לזה, וכן כתב החתם סופר יו"ד תשובה ש"י שחצר ודאי מועיל מדאוריתא וכן הוכיח בבאר יצחק יו"ד תשובה כג ענף ח עי"ש וממילא במכניס הארבעה מינים לרשותו אין צריך לשלם מעות כמו שכתב המשנ"ב.

אמנם בבחורים שאין להם חצר שלהם איך יקנו את ארבעת המינים מדאוריתא, בשלמא לשיטת התוספות המובא בקצוה"ח הנ"ל שבמתנה מועיל מדאוריתא משיכה והגבהה יקנה בהגבהה אבל לשיטת הרמב"ן שגם במתנה לא מועיל מדאוריתא משיכה והגבהה איך יקנו ארבעה מינים מדאוריתא הנה כיון שמחזיקים את ארבעת המינים בידם קונים בקנין יד הגם שבקצות החושן שם סובר שיד לא קונה מדאוריתא כבר הקשו האחרונים עיין פרי יצחק תשובה מז שיד ודאי מועיל מדאוריתא כמו שכתב התוספות בכתובות דף לא ע"ב ד"ה רב אשי שיד ודאי קונה כמו שכתוב בגט ונתן בידה ועיין ברעק"א תשובה רכב שקונים גט רק בקנין יד כמו שכתוב ונתן בידה א"כ קנין יד ודאי מועיל מדאוריתא. אמנם הפתחי תשובה אבן העזר סימן קלט סק"ד מביא בשם התורת גיטין שקנין יד צריך שיהיה כל החפץ בידו ולא יצא מידו וברעק"א הנ"ל נסתפק בזה ועיין באמרי בינה מערכת הקנינים סימן ז וא"כ האתרוג בדרך כלל יוצא מהיד והלולב ודאי יוצא מהיד א"כ לא קנה בקנין יד.

ועיין בנתיבות המשפט סימן קצח ס"ג שמה שבולט מעל ידו קונה כמו אויר חצירו רק מה שבולט בצידי ידיו לא קונה, וצ"ע בלשון רעק"א הנ"ל שאם הגט למעלה מידו לא מועיל שמשמע שגם מעל ידו לא מועיל וכן מקפידים בגט שהגט יהיה לגמרי ביד האשה, ובבאר יצחק יורה דעה סימן כג ענף ח כותב שבארבעת המינים שבולטים מעל היד נקנה בקנין יד דלא גרע מאויר חצירו ואויר כלי [ולכאורה כונתו שמחזיק את הלולב והאתרוג בתוך כף ידו בשעת הקנין] ומוכיח כן מסוכה דף מא ע"ב מרבן גמליאל שהקנה אתרוג לר אליעזר בן עזריה ור עקיבא בספינה במתנה ולשיטת הרמב"ן גם במתנה הגבהה לא מועיל ועל כרכך שקנו בקנין יד שהרי היו בספינה ןלא היה קנין חצר וכן בסוכה דף מב ע"ב שבבית המקדש הקנו לולביהם במתנה ועל כרכך הקנו בקנין יד והרי הלולב יצא מידם ורואים שמה שבולט למעלה נקנה בקניו יד,אמנם מדברי המשנה ברורה הנ"ל רואים שלא סמך על קנין יד רק על קנין חצר וכנראה חשש לשיטת הקצות או חשש שלולב יוצא מידו.

 והנה אם הבחור משלם מעות למוכר או שאביו משלם למוכר עבורו קונה בקנין מעות הגם שאפשר שהמוכר לא שלם רק שק שלרמב"ן לא מועיל כנ"ל כיון שהמוכר שם את הארבעה מינים בחצירו וקנה מדאוריתא בקנין חצר יכול הבחור לקנות ממנו בקנין כסף.

היוצא למעשה שקשה היום להחמיר לקנות את הארבעה מינים בקנין כסף שגם אם הוא ישלם אולי המוכרים לו לא שלמו ואפשר לסמוך על קנין חצר כמו שכתב המשנה ברורה ובחורים שאין להם חצר שלהם אם נותנים מעות למוכר מועיל שהמוכר קנה בקנין חצר, ואם נוטלים ארבעה מינים של אביהם או של אחר יכולים לסמוך על קניו יד בפרט אם מחזיקים בשעת הקנין את הלולב והאתרוג בכף ידו ולדברי האבני נזר מועיל גם אם לא מחזיק בכף ידו ואם רוצים להחמיר יכולים לתת פרוטה לאביהם מערב יו"ט ולהתנות שהקנין יחול כשיקחו את הלולב מאביהם שהרי עד אז צריך להית שייך לאביהם כדי שיצא ידי מצוה.