כ"ק אדמו"ר מסאווראן שליט"א
נשיא "מרכז ההוראה - אוצר הפוסקים"
הדין בדיעבד כשנכתב שלא כדין ² כשהבעל חותם אחרת ² מלא במקום חסר ² חסר במקום מלא כתב מהרש"ל בים של שלמה (גיטין פרק ג' סימן ל"א אות ז'): "עזיאל ולא עוזיאל וכן נמצא בקרא". וכ"כ הלבוש: "עזיאל בלא וי"ו". וכ"כ בתשובות ופסקי מהרי"ט החדשים: "עזיאל. העין בשורק. ואין לכתוב וא"ו דהכי איתיה בכל המקרא חסר עזיאל". אמנם בט"ז חלק וכתב: "עוזיאל כנ"ל שצריך ו' ולא ידעתי למה כתב בלבוש לכתוב בלא וי"ו[1]". ובהגהת תוס' מהר"מ חריף הזקן ז"ל על הא"ב של רש"ל כת"י (הובא בספר טיב גיטין לרבי אפרים זלמן מרגליות, שמות אנשים אות עי"ן בשם עוזיאל) כתב כדעת הט"ז: "עוזיאל. אף שבמקרא חסר וא"ו מ"מ מאחר שדחק המלאפום יש לכתבו מלא במכ"ש דירחמיאל[2] כאשר כתבתי שם וכן ראיתי אחד חתם מלא. ועיין במ"ש בשם ירוחם כי אותם חילוקים שייכים גם בשם זה וכן בשם רוחמה". וכ"כ בטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף מ"א, ובשו"ת מהרש"ם חלק א' סימן קל"ח. אולם בבית שמואל הכריע כמהרש"ל לבוש ומהרי"ט: "עזיאל יו"ד אחר הז' ובלא וא"ו אחר העי"ן רש"ל וכ"כ הלבוש ומהרי"ט ולא כט"ז". וכן פסקו נחלת שבעה, כנה"ג, ספר שמות לרבינו שמחה הכהן, עזרת נשים, סדר מהר"ם ר"י סימן קי"ח, תורת נזיר למהר"א מוטל, מהר"א שרענצילס (הובא בטיב גיטין הנ"ל שחולק על מהר"ם חריף הזקן), דברי חיים (צאנז), טיב גיטין על הב"ש שמות אנשים ובשבלי לקט שלו (נדפס בספר אהלי שם), שם חדש (כללים), ויקרא אברהם, אהלי שם, קב נקי, טיב גיטין חדש – שם עולם, גט מסודר, ביאור מנחם, וכן הלכה. ובשו"ת מהרש"ם ח"א סימן קל"ח כתב כתב שאף לדעות אלו שיש לכתוב מלא, בדיעבד אם כתב חסר כשר וזה לשונו: "כיון שהב"ש אות ע' והט"ג שם הביאוהו בלא וא"ו אין מקום לחוש במקום עיגון".
כתב בספר טיב גיטין חדש – שם עולם (אות ע' ס"ק ח'): "לכן נראה דעת הפוסקים דאין לשנות משם הכתוב לכתחלה אך בדיעבד שכתב מלא נמי כשר וכמ"ש הב"ש בס"ס קכ"ט בשם הילל צפורה דבורה". וכן נראה מאחר שהט"ז ומהר"ם חריף הזקן ס"ל לכתחילה לכתוב כן, א"כ אף לדידן א"א לפסול בדיעבד אם כתב כן. ובפרט שיש בזה סברות נוספות המבוארות בפוסקים שבשנה ובגמרא כתוב עוזיאל מלא וי"ו וכן בשטרות ואיגרות כתבו כן ובפרט בזמננו בארץ ישראל המנהג בכתיבת שטרות ואיגרות[3] אך ורק מלא, לכן פשוט שאין לחשוש לזה בדיעבד.
בטיב גיטין (שם) כתב לכתוב חסר וכן משמע בשבלי לקט (מבעל הטיב גיטין הנדפס בספר אהלי שם) סעיף ט'. אולם בלקוטי שמות סעיף מ"א סתר דברי עצמו וכתב שיש לכתוב מלא אף שחותם בלא וי"ו. האחרונים תמהו עליו ונראה שעיקר דעתו לכתוב חסר.
בלקוטי שמות סעיף מ"א סתר דברי עצמו בספר טיב גיטין על הב"ש ופסק "מי ששם אביו היה בפי כל לבוש ולס"ת נקרא עוזיאל יש לכתוב עוזיאל דמתקרי לבוש. ויש לכתוב עוזיאל מלא בוא"ו אחר העי"ן אף שחותם בלא וי"ו מחמת טעות". בשו"ת הרי בשמים חלק ג (מהדורא תליתאה) סימן ק"ג תמה עליו וכתב: "הנה במה שכתב עזיאל חסר וא"ו לא נשתבש המסדר שכן הוא במקרא חסר ופוסק כן הב"ש לכתוב בגט עזיאל חסר כהרש"ל והלבוש ומהרי"ט וס"מ. אפס כשהוא חותם את עצמו מלא כתב בטיב גיטין שאז יש לכתוב מלא כיון שדעת הט"ז ומהר"ם חריף לכתוב מלא מאחר שדוחקי' המלאפום, ואפי' בכה"ג שחתימתו מלא מכשיר הט"ג שם אם נכתב בגט חסר, שיש לומר שטועה הוא בחתימתו. ומה שכתב בלקוטי שמות סעיף מ"א לכתוב עוזיאל מלא אפי' כשחתימתו חסר ומביא שם שבתשובה הוסיף דברים בזה. פליאה דעת ממני ולא אבין לדבריו הסתומים האלה שהוא סותר משנתו בלי שום טעם, ועכ"פ אין לתפוס מזה על המסדר הגט שלפנינו. וכבר הורה זקן הגאון בס' דברי חיים בשמות אנשים אות ע' לכתוב עזיאל בלא וא"ו בדליכא חתימה". ובשלחן המערכת על שם עזיאל סק"ו הבין בדברי הטי"ג דאיירי בדוקא ביש לו גם שם לבוש ותמה עליו: "יעויין בט"ג ס"ק ח' מה שהביא בשם הגאון מהר"ם חריף ז"ל באחד שהיה שמו לאבוש והיה עולה לס"ת בשם עוזיאל והיה חותם לבוש מלא וי"ו ובלא אל"ף וגם עוזיאל חתם מלא יעו"ש. ומסיק הט"ג ומשמע דאתא לאשמועינן דאם חותם עוזיאל מלא דיש לכתוב כן. אמנם בלקוטי שמות אות מ"א כתב הט"ג דבזה יש לכתוב מלא וי"ו אף שחותם חסר ושם בס"ק מ"ג כתב לעיין במ"ש באות ע' ובתשובה האריך עוד והעלה כמ"ש בפנים יעו"ש. ולענ"ד אף שלא ראיתי תשובתו בירור סברתו מ"מ דבריו תמוהים הם שלדעתו כל מי ששמו עזיאל וקורין אותו לבוש דיש לכתוב עוזיאל מלא ויש לתמוה במה נשתנה השם עזיאל כשיש לו כינוי לבוש לאין לו הכינוי ואם למד כן מדברי הגאון מהר"מ חריף ז"ל יש לומר דיש ללמוד בהיפך שלפי שראה אחד שחתם כן עוזיאל מלא שלא כמנהג העולם כתב זאת בגליון ספרו דבאופן כזה שחותם כן אין לשנות ממה שחותם אבל באינו חותם בודאי יש לכתבו חסר כמו שהוא בכל המקרא וכדעת כל הפוסקים זולת הט"ז, ובאמת הט"ז לא הביא שום ראיה לדעתו רק כתב בזה"ל עוזיאל כן נראה לי שצריך וי"ו ולא ידעתי למה כתב בלבוש לכתוב בלא וי"ו עכ"ל. ואנחנו ידענו הטעם שכן בכל המקרא כתוב חסר וי"ו". הבנת השלחן המערכת בכוונת הטיב גיטין בלקוטי שמות היא שיש לכתוב מלא רק כשיש גם שם נוסף 'לבוש'. ולכאורה אין יסוד לסברא זו ולדחוק כן בכוונת הטיב גיטין אינו גורם לקרב את דברי הטיב גיטין אל הסברא בפרט שהוא סותר דברי עצמו בכל גווני. לכן נראה שעדיף טפי שלא לפרש כן בכוונתו ולהיוותר בצ"ע בכוונת הטיב גיטין בלקו"ש וכדברי שו"ת הרי בשמים הנ"ל וניחא יותר לומר שיש ט"ס בדבריו. ואיך שנאמר, בשו"ת הרי בשמים כבר הכריע שאין לתפוס מזה וא"כ לכאורה אין ללמוד מדבריו אלו להלכה, וצ"ע. אולם מצאנו ראינו בספר שבלי לקט (מבעל הטיב גיטין שנדפס בספר אהלי שם) סעיף ט שכתב בזה"ל: "מי ששמו לבוש ולתורה נקרא עוזיאל והוא חותם עצמו עוזאל יש לכתוב עוזיאל דמתקרי לבוש אע"פ שחותם בלא יו"ד". ובטיב גיטין שם ס"ק י' כתב: "עיין לעיל בשמות אנשים אות ל' ואות ע' ובתשובה כתבתי עוד בזה והבאתי מדברי אא"ז דמש"א בשם אשה שקורין לבשא ושם כתבתי לכתוב עוזיאל מלא אע"ג דבס"ג מהר"א שרענצילס כתב לכתוב חסר כיון שכן הוא במקרא מ"מ כיון דבש"ס במקומות שמזכיר שם זה איתא מלא אלמא דדרך הכתיבה כן הוא ואין לשנות חתימתו. (עיין בספר משמרת שלום אה"ע שמות אנשים אות ע' שהביא הרבה מקומות בש"ס מדרשים וראשונים שכתבו עוזיאל מלא בוא"ו) ומ"מ לענין מה שהוא חותם חסר י' אחר ז' אין משגיחין בחתימתו שגלוי לכל שהוא בטעות, ע"ש". ונראה קרוב לומר שהגירסא הנכונה בדברי הליקו"ש היא כדבריו בשבלי לקט מאחר שהדברים נראים דומים וקרובים זה לזה וכך היא הצעתינו לגרוס: "ויש לכתוב עוזיאל מלא בוא"ו אחר העי"ן [ויו"ד אחר הז'] אף שחותם בלא (וי"ו) [יו"ד] מחמת טעות". וב"ה מצאתי כדברי בשו"ת קול מבשר סימן ל"ג שכתב כי ט"ס הוא בדבריו בלקו"ש והגירסא הנכונה היא ביו"ד במקום בוי"ו.
בטיב גיטין (שם) לאחר שהביא דברי הפוסקים הנ"ל כתב: "והגאון מהר"מ חריף ז"ל האב"ד דק"ק לבוב כתב בגליון וז"ל "כמדומה ראיתי בביטשאטש איש אחד היה שמו לאבוש והיו קורין לס"ת עוזיאל והיה חותם לבוש מלא ובלא אל"ף ואח"כ דברתי עמו בעצמי והגיד לי חתימתו וקריאתו כנ"ל ו(גם)[אם] היה חותם עצמו עוזיאל מלא השם" עכ"ל. ומשמע דאתא לאשמועינן שאם חותם עצמו המגרש עוזיאל מלא יש לכתוב כן. וכן נראה, כיון שהט"ז דעתו לכתוב מלא, וגם מהר"מ חריף ז"ל, לכן כיון שהוא חותם כן, יש לעשות כן. ואפשר שגם הב"ש ומהרא"ש (מהר"א שענצילס) מודו בזה". מבואר, שדעת הטיב גיטין (כאן) לכתוב חסר ואם חותם יש לכתוב כחתימתו. וכן דעת דברי חיים גיטין אות ע' ס"ק ג': "עזיאל כותבין בלא וא"ו אך אם רגיל לחתום בוא"ו אין משנים חתימתו". ועיין שכ"כ בקיצור נחלת שבעה. אולם בשם חדש (ד כללי שמות לשון הקודש ס"ק א) כתב: "שמות לשון הקודש צריך לכותבם כפי מה שנמצאים בכתוב אם מלא מלא, ואם חסר חסר, ואף אם אינם בכתובים לשם אלא תיבה בעלמא בלה"ק, ואין משגיחין בחתימת הבעל". ובספר ויקרא אברהם לרבי אברהם חיים אדאדי בקונטרס שדה מגרש אות [ל] כתב בשם עזיאל: "ובאביו עזיאל חסר וי"ו שכן הוא בכל המקרא כמ"ש מהר"א מוטאל והב"ש וכ"כ הכנה"ג בשער השמות. והג"פ בעז"נ דחסר וי"ו ואפילו שהוא חותם בוי"ו ודלא כט"ז וכמ"ש הכנה"ג שם. ולא דמי לשם בנימן ודוד דהולכין אחר חתימתו דהתם איכא מיעוטא בכתובים כן וכ"כ הי"א בשם אהרן דאם חותם בוי"ו טועה הוא כיון שבכל המקרא חסר ויישב שם גם למהריק"ש דסובר אם חותם יהודה באל"ף יכתבו כן בגט יעו"ש". וממרן אבי אדמו"ר זיע"א בעל תורת יששכר קיבלתי שמנהג בתי הדין בארץ ישראל הוא לכתוב עזיאל חסר, ואם חותם מלא, אם הבעל אשכנזי - יש לכתוב כחתימתו כדעת הטיב גיטין, ואם הבעל ספרדי - אין להשגיח בחתימתו כדעת השם חדש.
כתב הטיב גיטין (שם): "ומ"מ נראה דאף בכה"ג אם כתב חסר יש להכשיר בדיעבד שיש לומר שטועה הוא בחתימתו כמו שכתבו לעיל הב"ש והע"נ מתשובת מהרא"ש בכמה דוכתי ועיין לקמן גבי שם פינחס מה שכתבתי בזה". וכ"פ אהלי שם, טיב גיטין חדש - שם עולם[4], גט מסודר, אבני זכרון.
[1] בטעם הט"ז אפשר לומר או כדברי הטיב גיטין בשבלי לקט הובא להלן כיון דבש"ס איתא מלא אלמא דדרך הכתיבה כן הוא, או כדברי הגהת תוס' מהר"מ חריף הזקן על הא"ב של רש"ל, מאחר שדחק המלאפו"ם. [2] בספר שם עולם כתב: "ולענ"ד הראיה משם ירחמיאל תמוה דשם שאני דבכתוב נכתב ירחמאל החי"ת והמ"ם בשני שבאי"ן והקריאה בפ"כ הוא בשינוי בדחיקת חיר"ק תחת המ"ם ע"כ ההכרח לשנות מכפי שנכתב במקרא לכתבו ביו"ד להורות לקרותו החיר"ק כמו שקורין לו וכמש"ל באות יו"ד ס"ק ל"ט משא"כ בשם עזיאל דהקריאה בפ"כ כשם המקרא בלי שום שינוי כלל וגם ראייתו משם ירוחם תמוה מאד בעיני דהרי בנקרא ירחם בחול"ם כשם הכתוב הסכימו כל הפוסקים דאין משנים משם הכתוב וכותבין חסר אלא בנקרא בשור"ק ומלאפו"ם דהקריאה בפ"כ משונה משם הכתוב בזה יש דיעות לכתבו מלא וכמש"ל באות יו"ד ס"ק ל"ז, משא"כ בשם עזיאל שהקריאה בפ"כ בנקודת השם שנכתב התורה בשוה. [3][3] ובזה שאני משה מושה וכדומה מעוזיאל ודומיו. [4] ובספר שם עולם הוסיף על טעמו של הטיב גיטין שהכשיר בדיעבד אם כתבו חסר באופן שחותם מלא וכתב: "ובלא"ה כתבתי בס"ק ב' דגם בחותם שפיר כשם המקרא אם אין שינוי במבטא כשר בדיעבד בשינוי מחתימתו ומכ"ש כאן".
