בס"ד
שאלה:
כשיש סורגים או חוטים או רשת מעל הסוכה האם זה נחשב שיש סכך פסול מעל לסוכה או לא.
צדדי השאלה:
היות והחוטים אינם רחוקים זה מזה ג' טפחים ממילא הוי סכך פסול מדין לבוד או שלא אמרינן לבוד אלא להכשיר ולא לפסול.
תשובה:
יש לחשוש ל"לבוד לחומרא" ולכך צריך להניח שם סכך כשר אך באופן שלא תהיה סוכה כשרה ולא יהיה סוכה ע"ג סוכה. ובחוטים וסורג שאין בו שיעור סוכה או דפנות כדין, יניח סכך כשר ויועיל לבטל הלבוד והוי דין סכך זה כאויר.
-א-
זה כמה עשרות שנים שרבים מגדולי ההוראה ותלמידי חכמים די בכל אתר ואתר עוסקים בשאלה המצויה בקרבנו בענין אם יש סורגים בחלונות הקומה העליונה המאהילים על סוכה שבקומה התחתונה, דהיינו כשנכנס מעבר לשיעור ג' טפחים מעל הסוכה שבקומה התחתונה (שהוא 24 ס"מ), האם פוסל את הסוכה התחתונה בשטח שמתחת לסורגים.
ושורש השאלה הוא לפי שיטת הב"ח המובאת להלכה במשנ"ב (סי' תרכ"ו סקי"ז) שחושש לומר 'לבוד להחמיר', עיי"ש בגג רעפים הנסמכים על קורות, ונוטל הרעפים ומסכך מעל קורות אלו למעלה, וקורות אלו תחת הסכך מופלג ממנו למטה סמוכים זה לזה פחות מג' טפחים, וקורות אלו פסולים לסכך שהרי לא נקבעו בגג לשם צל אלא כדי ליתן עליהם הרעפים, וא"כ נעשה כאילו כל האויר שבין קורות אלו סתום וסגור בכעין קורות אלו וכעץ רחב הוא, והוא מדין לבוד להחמיר.
והנה לא ניכנס כאן לעצם דין לבוד להחמיר, דכבר דשו בה רבים וכבר שוטטו איתני גדולי הדורות בדעתם מפיהם ומפי כתבם בפלוגתת הפוסקים בזה, ואנו יוצאים אחרי הכהן הגדול מאחיו ה"ה בעל המשנ"ב (שם) שחשש לשיטת הב"ח ("כדי לצאת כל הספיקות"), ושכן הכריע בבכורי יעקב לחשוש לשיטת הב"ח שאמרינן לבוד להחמיר (וכבר מצינו כשיטת הב"ח גם בשלטי גיבורים על הריף (סוכה ד:) בשם ריא"ז, וגם באופן שקורות אלו הם למעלה מעל הסכך הכשר, וכלשונו "סכך כשר שהם למטה מקורות ביתו שאין ביניהם ג' טפחים, הרי הם כלבודין ומחוברים כולם כאחד").
ולפי זה סורגי חלונות מעל סוכה אשר יש להם עומק של ג' טפחים (עפ"י הכרעת המשנ"ב סי' תרל"ב סק"ג עפ"י הראב"ד והר"ן שגם בג"ט סכך פסול אין לשבת תחתיו, ולאו דווקא ד' טפחים) ימנעו את הישיבה בסוכה תחת סורגים אלו, וכן כך חבלי כביסה על גבי סוכה כשהחבלים סמוכים זה לזה פחות מג' טפחים, וכן כך קורות של פרגולה הסמוכים זה לזה פחות פחות מג' טפחים.
ובזמנינו קיימת שאלה זו גם ביחידות דיור מאולתרות הנמצאות בקומת המחסנים מתחת הקרקע של בנין מגורים אשר הסוכות עשויות במרפסת אשר פתוחות מעליהן לתוך החצר או המרפסת של השכן העליון ('חלון אנגלי'), ולצורך בטיחות מניחים רשת ברזל על רצפת החצר או מרפסת השכן העליון, כדי שלא ימעדו לתוך הפיר הפתוח.
וכן נשאלתי על גוש בניינים גבוהים (רבי קומות) הבנויים כעגולה ובאמצעם (במרכזם) חלל גדול אשר לשם פתוחים מרפסות סוכה, וגם בקומות התחתונות דירות צמודי קרקע למרכז עגולה זה אשר שם חצירות המשמשים בחג לבניית הסוכות, וכדי להגן על כל עגולת הבתים מציפורים ושאר בעלי כנף שלא יטנפו, פרסו למעלה מגגות עגולת הבניינים רשת גדולה על כל אויר חלל העגולה, והרשת מונעת מבעלי כנף ליכנס לחלל העגולה, ואם נאמר לבוד להחמיר יש לחשוש לכשרות כל הסוכות ששם.
-ב-
וכבר נתפרסם בין החיים עצתו אמונה דהגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה סוכות פ"ח הערה 74 ) אשר גדולי הדור הסכימו לה, וביניהם הגרי"ש אלישיב והגר"ש ואזנר זצ"ל, ועוד, שיש עצה להניח בין ברזלי הסורג קנים של סכך כשר, ויועיל שלכולי עלמא לא נאמר 'לבוד להחמיר', כי סכך כשר מפריד בין הדבקים דסכך פסול. (ויש לציין כי א"צ שיהי' הסכך הכשר בין הברזלים ממש, אלא די שמונחים ושוכבים עליהם או תחתיהם או צמוד אליהם, כמבואר בפס"ת סי' תרכ"ו אות ט' בשם שו"ת עמק התשובה. אם כי יש מקום להחמיר ולחשוש שצריך שיהי' הסכך הכשר ביניהם ממש, עפי"ד הביכורי יעקב שם ס"ק י"ז).
והנה סתמו הדברים ולא ביארו כמה סכך כשר יש להניח בין הברזלים, והאם די בקנה דק של סכך כשר כדי לבטל הלבוד, ובפס"ת (סי' תרכ"ו הערה 35 ( כתבנו שנראה שהסכך הכשר צריך להיות צילתו מרובה מחמתו, דאל"כ אין עליו שם סכך כלל, וכמאן דליתא דמיא, וכדאיתא במשנ"ב (סי' תרכ"ח סק"ז) בשם מג"א שם לענין סוכה ע"ג סוכה שאם העליונה חמתה מרובה מצילתה כמאן דליתא דמיא.
אך עדיין צע"ג, דאם מדין סוכה וכשרות סכך קאתינן עלה, אזי אם יהיה ד' טפחים בעומק מעל הסוכה התחתונה ויסכך בין הברזלים באופן דצילתה מרובה מחמתה, ניכנס לחשש פסול בסוכה התחתונה מדין 'סוכה על גבי סוכה' (והיינו לפי האיסתפקתא דהשפת אמת (סוכה י.) דאולי גם בד' טפחים על ד' טפחים נחשוש לפסול סוכה ע"ג סוכה ולאו דווקא ז' טפחים על ז' טפחים, ולשיטת הפמ"ג (סי' תרל"ג מ"ז סק"ב) גם אם אין לעליונה דפנות איכא איסורא, אמנם בפמ"ג שם פוסל רק בשיעור ז' טפחים ובשפ"א שם פוסל רק כשיש דפנות, וכן בשעה"צ (סי' תרכ"ח סק"ה) מוכח דצריך שהעליון יהא ראוי לסוכה).
ועוד נצטרך לומר שצריך להניח הסכך לשם צל (או לשם מצוה) דאל"כ הו"ל כסכך פסול.
ועוד, הרי לומדים אנו בהמשך הסימן (תרכ"ו סעי' ג' ברמ"א ומשנ"ב סקי"ח) שהמסכך כשהגג סגור יש לחשוש לאוסרים משום 'תעשה ולא מן העשוי' ויש לאחר פתיחת הגג לנענע הסכך, וא"כ האם גם בנידון דידן יצטרך להניח סכך כשר זה בין הסורגים קודם שמניח הסכך למטה, ואם לא עשה כן אלא הניח אח"כ יצטרך לנענע הסכך, ולא ראינו ולא שמענו מי שיכתוב או יורה להקפיד על כך.
ועוד יוקשה לנו מאד, דאם מדין סכך כשר בהכשר סוכה קאתינן עלה, א"כ הרי מעמיד הסכך על הברזלים, ולכתחילה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה ופוסל את הסכך, כמבואר בסי' תרכ"ט משנ"ב סקכ"ב, ונמצא כל הסכך פסול, א"כ נמצא בנידון דידן תקנתו קלקלתו, כי עושה שיהיה ע"ג הסוכה סכך פסול בהחלט ואפילו ללא דין לבוד להחמיר.
וראיתי בס' אגן הסהר שאכן להגה"צ מוהר"א גניחובסקי זצ"ל היה קשה זאת, ולעצמו לא רצה להסתמך על היתר זה, אך מרוב ענוותנותו לאחרים היה אומר שהרי גדולי הדור התירוהו ע"י עצה זו דהנחת סכך כשר בין הברזלים, ואין לפקפק בדבריהם.
-ג-
והנראה בזה בהקדם יסוד המובא בשפת אמת (סוכה ט.) על הגמ' (שם) שסוכה גזולה פסולה דדרשינן חג הסוכות תעשה לך – משלך, והקשו תוס' שם (ד"ה ההוא) מדוע צריך לימוד מיוחד, תפוק ליה דהוה מצוה הבאה בעבירה, ועיי"ש בתוס' שהאריכו בזה.
ובשפת אמת כתב ליישב קושיית התוס' שהנפק"מ תהיה באם מעל הסכך הגזול היה מונח סכך כשר שיש בו לבד צילתה מרובה מחמתה, דאם הטעם משום מצוה הבאה בעבירה לא הו"ל פסול, שהרי מונח גם סכך כשר, והסכך הגזול כאילו אינו, וכאויר בעלמא, ואם משום תעשה לך – משלך, הרי נעשה פסול בעצם ויושב תחת סכך פסול.
וכבר מצינו ממש כדברים אלו בס' בית מאיר חידושי סוגיות (סוכות) בשם הגאון מוהרמ"י מאוסטרובצא זצ"ל שאמר זאת בשם היהודי הק' זי"ע, ובדוגמא אחרת, דהיינו בכגון שהיה שני טפחים סכך פסול (כגון קורת בטון וכדו') ולצידו שני טפחים סכך גזול, דאם מטעם מצוה הבאה בעבירה הו"ל הסכך הגזול כאויר גרידא, כי בעצם הסכך כשר אלא שא"א לצאת בו י"ח, כעין אריה דרביע עליה, וב' טפחים סכך פסול וב' טפחים אויר אין מצטרף לפסול הסוכה (כמבואר בשו"ע סי' תרל"ב סעי' ג'), ואם ילפינן שלך מעוטי גזול, נעשה פסול בעצם וממילא נעשה ד' טפחים סכך פסול ופוסל שם הסוכה.
ויסוד חילוק זה נמצא גם בדברי המנחת חינוך סוף מצוה שכ"ה.
עכ"פ חזינן יסוד בדברים הנ"ל שיתכן שיהיה סכך שאינו לא איסור ולא היתר אלא נעשה כאויר.
ובעצם כבר רואים אנו יסוד זה בדברי הפמ"ג סי' תרכ"ח (מ"ז סק"א) וכן בבכורי יעקב סי' תרכ"ח סק"א (הובאו דבריהם בשעה"צ סק"ה) דאם עשה סוכה כהלכתה, וסביבה נעץ קונדסין גבוהים ממנה למעלה וסיכך על גביהם, אין בזה פסול סוכה ע"ג סוכה, כי העליונה אין בה הכשר סוכה, כי אין לה דפנות כלל, וסכך העליון כמאן דליתא דמי (לשון הפמ"ג שם).
וביאור הדברים, כי לכאורה יוקשה הרי פסול סוכה שתחת סוכה ילפינן (בגמ' סוכה ט.) מהא דכתיב בסוכת חסר ו', לשון יחיד, שלא ישב תחת שני סככין, והנה הכא יושב הוא תחת שני סככין, אלא ע"כ כיון שאין לה הכשר סוכה, כי אין בה דפנות, כמאן דליתא דמי, ונעשה הסכך העליון כאויר.
ואם כי אילו היה פורס ע"ג הסוכה סכך פסול, בודאי לא היה כאויר והיה מפריד בין הסוכה לרקיע השמים, והיתה הסוכה שתחתיה פסולה בהחלט.
מכל מקום 'סכך כשר' אינו כן, ואהניא ליה זה שהוא בעצם סכך כשר שיהיה כאויר, ורק אילו היה בכל תנאי הסוכה היה פוסל משום סוכה ע"ג סוכה, וכן אילו היה סכך פסול היה פוסל, אבל סכך כשר בעצם שחסר לו שאר תנאי הכשר סוכה, אך הרי הוא כאילו אינו שם ונעשה כאויר.
והוא ממש כפי היסוד הנ"ל בשם היהודי הק' ומנחת חינוך ושפת אמת.
-ד-
והשתא לפי מוצא הדברים בין נבין באר היטב את אשר לפנינו בענין 'לבוד להחמיר' הנמצא מתחת או מעל סוכה כשירה, שבעצם מבחינה מעשית מה שנראה לעין יש שם אויר באופן של פרוץ מרובה על העומד (חמתה מרובה מצילתה), ואילולא הלכתא דלבוד להחמיר שפיר הסכך שתחתיו או שמעליו הוי סכך כשר והסוכה כשירה.
אלא רק מצד הלכתא דלבוד להחמיר (למחמירים כן) הו"ל כאילו כל האויר ננעל ונסתם בסכך פסול.
וכדי להכשיר הסוכה שתחתיה או מעליה אין אנו צריכים לעשות שם סכך כשר ככל דיני סוכה כשירה, כי הלא כבר יש בסוכה סכך כשר, ואדרבה אם נעשה שם סכך שיועיל כפי דין סוכה כשירה, יגרע הדבר שיהא דינו כסוכה ע"ג סוכה, ואין לנו אלא לבטל הלבוד כדי שיחזור להיות שם אויר כפי שהוא במציאות הנראה לעין.
והאופן הכי מובחר כדי להגיע לתוצאה זו היא להניח שם סכך כשר, אבל בלי כל הכשר סוכה וכל תנאי סוכה, אלא אך ורק סכך כשר בעצם ותו לא, וסכך כשר בעצם בלי כל תנאי סוכה גורם לדין אויר, וכמשנת"ל, ומסלק משם דין לבוד ומחזיר המצב למציאות נראית לעין כאילו אויר שם, ותו לא.
ולפי זה מסתלקים מאליהם כל הקושיות הנ"ל (אות ב'), דאין שום חסרון של הניח הסכך שלא לשם צל, והניחו ע"ג מעמיד מק"ט (שעיקרו פסול משום גזירה שמא יבוא לסכך בו, והיינו כשיש שם תנאי סוכה ודין סוכה), ואין בו שיעור ז' טפחים או אפילו לא ג' טפחים, דאין אנו צריכים אלא לעצם סכך כשר, ולא לכל תנאי סוכה כשירה.
(ויש לציין שאף לשיטת הגרעק"א (בהגהותיו לסי' תרכ"ח המובא בשעה"צ סק"ח) דכשלא הונח הסכך לשם צל הו"ל פסול בעצם לענין סוכה ע"ג סוכה ולא אמרינן כאילו אינו, מ"מ שאני התם שיש שם כל שאר תנאי הסוכה, ועשאו לשם סוכה, ולכן חל עליו פסול ממש בעצם כשלא עשאו לשם צל, משא"כ בנידו"ד דאין זקוקים וליכא שאר תנאי סוכה, והרי גם שם בסוכה ע"ג סוכה אם ינעץ קונדסין ויניח סכך דליכא דפנות שפיר יהיה כמאן דליתא גם להגרעק"א אפילו לא הונח לשם צל, ודו"ק).
אמנם מסתבר שצריך שיהיה לכל הפחות שיעור טפח ( 9.6 ס"מ) סכך כשר בכל ג' טפחים של לבוד להחמיר (ואפילו אם בתוך הטפח יש ברזלים דקים (פחות מטפח) לית לן בה, שמצטרף שני הצדדים סכך כשר לשיעור טפח ומבטל הלבוד), כי פחות מטפח, אין בה שום חשיבות ושום משמעות, כדמצינו לענין 'חבוט רמי' (בסימן תרל"א סעי' ה') שפחות מטפח אין בה חשיבות, דרק מטפח והלאה שיש עליה דין אוהל (דאין באוהל פחות מטפח) יש בה חשיבות, וכן לענין הישיבה תחת אויר שבסכך, עד טפח אין חשש כלל, למעלה מטפח יש לימנע.
וגם נצטרך להקפיד שבטפח זה יהיה הסכך 'צילתה מרובה מחמתה' דאי לאו הכי לאו שם סכך איקרי כלל, והסכך כמאן דליתא דמי (כדאיתא במשנ"ב סי' תרכ"ח סק"ז), וכאילו לא ניתן שם סכך כלל.
וכן נצטרך להקפיד שיעמוד שם סכך זה ברוח מצויה (ורשאי לקשרו גם בחוט המקבל טומאה, כי אין חשש דמעמיד, וכמשנת"ל), דאם אינו יכול לעמוד ברוח מצויה, הסכך הכשר כמאן דליתא דמי ואינו עושה שם פעולתו שהיה שם דין כאויר, וכאילו לא נתן שם סכך כלל.
והשתא שפיר יתיישב לנו היטב דליכא כלל חשש דתעשה ולא מן העשוי, ואפילו יניח סכך זה בין הסורגים לאחר שכבר עשה הסוכה תחתיה, שפיר כשר הוא, דתעשה ולא מן העשוי אמרינן דווקא כשיש פסול בעצם, כסכך פסול ממש, ובשעת הפסול עושה סכך וסוכה כשירה, אבל בנידון דידן הרי בעצם יש אויר שהוא בעצם כשר לסכך תחתיו, אלא מדין 'לבוד להחמיר' חיישינן, ואין צריך למעשה הכשר סוכה, אלא לבטל דין זה ולהחזירה למצב הנראה, דאויר על גבי הסוכה, וכאמור דלצורך כך א"צ לעשות סוכה כשירה אלא להניח סכך כשר, ובזה מחזירה למצב של אויר ולא למצב של סכך כשר, ובזה לא נאמר פסול דתעשה ולא מן העשוי, כיון שאין צריך כאן עשיה של הכשר, אלא סילוק והעדר דין 'לבוד', וליתן לו דין אויר שבמציאות כבר ישנו שם, ודו"ק.
-ה-
ונמצא מסקנת הדברים, לענין סורגי חלון הנמצאים מעל סוכה של שכינו הדר תחתיו, אם יש בסורגים עומק ג' טפחים ( 24 ס"מ) יניח בין חללי הסורגים סכך כשר, ויקפיד שיהיה סכך זה 'צילתו מרובה מחמתו', ואין צריך בכל השטח, אלא יניח טפח סכך ( 9.6 ס"מ) לכל רוחב הסורג, ואח"כ רשאי להניח ריוח בלי סכך עד ג' טפחים, ויניח שוב טפח סכך.
וכן כך צריך להניח סכך זה בין החללים בגובה הסורג היכן שמשתפע ממקום חיבורו לכותל מלמעלה למטה באלכסון, ויניח שם סכך באופן הנ"ל.
ולענין רשת ברזל או פלסטיק הנמצא מעל סוכה, אם מפני הגנה מפני בעלי כנף שלא יכנסו לשם, ואם מפני ביטחון שלא יפלו לתוך פיר ששם חלל הסוכה, אזי אם יש שם כל תנאי סוכה, דהיינו שיש ג' דפנות המגיעים עד הרשת וגם יש שם שיעור ז' על ז' טפחים, אזי נכנס לחשש גדול באם יניח על גביהם סכך כשר, ואפילו אינו מניח לשם צל ולשם סוכה, מכל מקום כיון שיש את כל התנאים לעשות שם סוכה כשירה, שוב הו"ל בגדר סכך פסול בעצם, כי הונח שלא לשם צל (ע' שעה"צ 6 סי' תרכ"ח סק"ח בשם הגרעק"א), וגם אם יניחו לשם צל, הרי הסכך מונח על מעמיד בדבר המקבל טומאה (ולכן פוסל גם אם אין בינה לבין הסכך שלמטה י' טפחים ואין יכולה התחתונה לקבל כריותיו וכסותותיו של העליונה, דפסול סוכה ע"ג סוכה ליכא, מ"מ פסול מדין 'מעמיד' איכא), ויש בו גם פסול סוכה ע"ג סוכה, אם הסכך התחתון יכול להחזיק האדם עם כריותיו וכסתותיו.
אבל אם משטח רשת הברזל אין שם שיעור ז' על ז' טפחים, או שאין שם ג' דפנות כשירות סביבו, שפיר רשאי להניח עליו סכך כפי אשר יחפוץ כדי לבטל הלבוד להחמיר, וכל הסוכות שתחתיו כשרות הן למהדרין, דסכך העליון כמאן דליתא דמי.
אמנם גם אם יש שם שיעור ז' על ז' טפחים ויש דפנות המגיעות עד הרשת, יתכן שיועיל לעשות באופן שיניח לערך טפח אחד סכך שצילתו מרובה מחמתו, ויפסיק עד קרוב לשלושה טפחים, ויניח עוד טפח סכך כשר, וכך לאורך כל משטח הרשת, דלענין לבטל הלבוד שפיר דמי, וכנ"ל, ולענין הכשר סוכה ליכא כלל, כי ליכא ז' טפחים על ז' טפחים שצילתו מרובה מחמתו, וממילא לענין סוכה ע"ג סוכה כמאן דליתא דמי (כדאיתא במשנ"ב סק"ז).
ואם כנים הדברים אזי נוכל למצוא תקנה גם ביחידת דיור שבקומת המחסנים שבה "חלון אנגלי" בגודל של שיעור סוכה (לפחות ז' על ז' טפחים בגובה י' טפחים), אשר גגה מכוסה ברשת ברזל המשמש גם בתור רצפת החצר או המרפסת של השכן העליון, והשכן העליון עשה בחצירו סוכה כהלכתה המאהיל גם על החלון האנגלי, שלפי הנתבאר שפיר יהיה מותר לאכול ולשתות ולישן בתוך חלל החלון האנגלי, על ידי שלא יסכך על רשת הברזל או תחת הרשת, אלא באופן הנ"ל, שיניח טפח אחד ( 9.6 ס"מ) סכך שצילתו מרובה מחמתו, ויפסיק עד קרוב לשלושה טפחים, ויניח עוד טפח סכך כשר, וכך לאורך כל משטח הרשת (אבל אם אין בחלל ה'חלון האנגלי' שטח של ז' על ז' טפחים, לכו"ע אין אפשרות להכשירה ע"י החיבורלסוכה הכשרה, ואינו דומה למה שכתוב במשנ"ב סי' תרל"ד סק"א, ועיי"ש בפס"ת בשם החזו"א, כי התם איכא ג' דפנות, והצד הרביעי פתוח לסוכה, משא"כ הכא סגור הוא מכל ד' רוחותיו, ודו"ק).
-ו-
ועוד רגע אחד נדבר, כי לפי מוצא הדברים דלעיל אות ד', שהנחת סכך כדי לבטל ולמנוע לבוד להחמיר, אין זה אלא פעולת 'סילוק והעדר' ולא פעולת עשיית הכשר סוכה, לכן אם אירע וביום טוב או בשבת שבחג שם לב שיש חשש פסול מחמת סורגים, או ששם לב שהסכך הכשר שהניח שם נשמט ממקומו מחמת הרוח (שאינה מצויה) וכדו' רשאי להחזירו למקומו, ואין חשש דבונה, מחמת עשיית הכשר סוכה בשבת ויו"ט (ע' משנ"ב סי' תרל"ז סק"א בשם תשו' שואל ומשיב, ובפ"ת סי' תרכ"ו אות י' וסי' שט"ו אות ד', דאפילו להכשיר שטח קטן מסונף לסוכה כשירה אסור בשבת ויו"ט), דהכא אינו עושה הכשר סוכה באופן חיובי ומעשי, כי כאמור חללי האויר שבין הסורגים חיים וקיימים, אלא משום לבוד להחמיר עושה פעולה שישאר המצב הקיים שהחללים יהיה דינם כאויר, ובזה ליכא איסור, דאיסור בונה ליכא אלא כשמוסיף סכך להכשיר הסוכה במקום שלא היה שם סכך כלל, ודו"ק (אלא שמהנכון שיטלטל הסכך כלאחר יד מחשש טלטול מוקצה).
